תל יזרעאל – מידע למטייל בצפון

תל יזרעאל

תל יזרעאל הוא תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו “גן נבות היזרעאלי” בבוסתן עצי ארץ ישראל.

 

בעת החדשה

ב-1830 יישב אברהים פחה משפחות פלחים מצרים בכפר זירעין שעל התל. כפר זה שלט במלחמת העצמאות על הדרכים באזור. נסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות הפלמ”ח לבין צבא ההצלה. רק בנסיון השני, ב-29 במאי 1948, נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני. על התל אנדרטה המנציחה את זכרם של חללי הפלמ”ח. ממערב לתל קמה בסוף 1948 התיישבות של הכשרת הפלמ”ח אשר לחמה בזירעין, וזו הייתה לקיבוץ יזרעאל.

 

טיול ג’יפים בעקבות גיבורי התנך בעמק חרוד והגלבוע

 

חפירות ארכאולוגיות

האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת מוזיאון לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ושער העיר הדרומי של מתחם מבוצר מהמאה ה-9 לפנה”ס, שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו באתר מערות קבורה מהתקופה הרומית וכנסייה מהתקופה הביזנטית והצלבנית. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מהמאה ה-3 לפנה”ס, כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר במשנה ובתלמוד.

 

המלצה למסלול רגלי לעין יזרעאל:

מסלול הטיול משלב בין שני מוקדי עניין חשובים בגבול בין עמק יזרעאל ועמק חרוד, תל יזרעאל ועין יזרעאל. בהליכה נינוחה של קילומטר וחצי נרד מ”מרומי” עמק יזרעאל אל מתחת לפני הים התיכון בעמק חרוד, בנתיב זרוע היסטוריה מפוארת של נביאים, מלכים ולוחמים, מימי קדם ועד ימינו אנו.

לצד השביל הוצבו שלטים עם פסוקי תנ”ך נבחרים הקשורים ליזרעאל ולסביבתה. לפי המקרא שכן כאן אחד מארמונותיו של אחאב מלך ישראל (סביר כי ארמון זה שימש בעיקר בחורף, כאשר האקלים נוח יחסית לעומת הקיץ החם בסביבה זו).

אחרי התצפית מהתל, נמשיך צפונה ונעבור דרך שער בקר. המשך השביל אינו מונגש למוגבלי תנועה. נחלוף לצד עץ שקמה ונתחיל בירידה מתונה וחשופה לשמש, החולפת לצד מספר בורות ומערות. ברקע נראית חורשת אקליפטוסים גדולה, סביב עין יזרעאל. לצד עץ חרוב מתעקל השביל שמאלה, אך אם נמשיך ישר נראה במרחק מטרים אחדים קבר עתיק וחצוב.

נרד במדרגות ונצא דרך שער בקר נוסף לדרך עפר הממשיכה בגבול שדה מעובד עוד מאות מטרים, עד לחורשת האקליפטוסים. החורשה מכונה “חורשת צבי” ע”ש צבי כרמלי, איש הפלמ”ח שנפל כאן בט”ו באדר ב’ תש”ח, בהתקפה על הכפר זרעין.

בלב החורשה נמצאת בריכת עין יזרעאל. הבריכה גדולה אך לא עמוקה. המעיין עצמו הוא מעיין ניקבה. בסיוע פנס ונעליים להליכה במים ניתן ללכת במים הזורמים בניקבה (מחייבת הליכה כפופה), לעבור מתחת לדרך העפר ולפנות בזווית של 90 מעלות לעבר הנקודה בה נבע המעיין במקור, מכאן ניתן לצאת החוצה (מרחק של עשרות מטרים). תקרת הניקבה כיום היא תקרת בטון מודרנית. לניקבה יש פיר באמצעה, אך לא ניתן לצאת ממנו. לאחר שנים של שאיבת יתר, התייבש המעיין כליל לפני מספר שנים. מאז שנת 2009 מוזרמים מים למעיין באופן מלאכותי מקידוח מים מליחים הנמצא בקרבת מקום, להנאת המטיילים.

באזור זה היה בעבר סבך עבות של קנים, שגולח כליל עם פיתוח המעיין. סבך זה שימש את לוחמי “ההגנה” שנעזרו בו כדי להסתתר מהבריטים בעת אימונים באזור.

בדומה לתל יזרעאל, זכה גם עין יזרעאל לתיעוד במקרא, כזירת ההיערכות לקרב הגורלי בין המלך שאול לפלישתים בהר הגלבוע – “וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל” (שמואל א’ כ”ט א’).

בלב בריכת המעיין ניצב בית משאבה נטוש. ניתן להגיע אליו ב”גשר אבנים” קטן ונחמד בצד הצפוני של הבריכה.

 


‪Google+‬‏