הפטריות לאחר הגשם ואיך לקטוף אותם
המלצה מדני הרן, דני ג’יפ – לטיול בעקבות הפטריות
דני ג’יפ מזמין אתכם לטייל בעקבות הפטריות שצומחות אחרי הגשם, זה הזמן לקחת מטריה וסלסלה, לצאת אל היערות וללקט את פטריות המאכל. האורניות מתחילות לצמוח מיד עם רדת הגשם ויכולות להימצא כבר למחרת היום.
טיפ קטן להיכן למצוא אותן – האורניות, כמו כולנו, מעדיפות צעירים ולכן כדאי שנחפש אותן נשענות דווקא על שורשיהם של האורנים נמוכי הקומה.
האורניה המצויה נמנית על פטריות הכובע, המאופיינות בסוכך רחב הניצב על רגל אחת. גודלן נע בין סנטימטרים ספורים ועד 25 סנטימטר המפארים את המהודרות שבהן. צבען של האורניות חום ערמוני והן מעט ריריות למגע. סימן ההיכר העיקרי שלהן הוא דווקא חלקו התחתון של הכובע, שאינו נראה במבט ראשון; להבדיל מיתר פטריות הכובע בישראל שתחתיתן עשויה דפים-דפים, תחתית כובעה של האורניה עשויה כולה צינורות דקיקים צמודים זה לזה, הנראים דמוי ספוג צהבהב.
את הפטריות יש לקצור בסכין ולא לעקור. השארת קצה רגל הפטרייה בקרקע מבטיחה את דור ההמשך.
כשיש ספק, אין ספק: היזהרו מאכילת פטריות בלתי מוכרות. אם יש לכם ספק קל ביותר
אם פטרייה היא טובה למאכל או רעילה – לא לאכול.
קצת נוסטלגיה מבית אבא בחיפה:
בחודש נובמבר או דצמבר, מיד לאחר הגשמים הראשונים, היה נהוג במשפחתי לצאת לחורשות האורנים באזור הכרמל,
לליקוט משותף של אורניות,
היה זה טקס משפחתי מורכב ומהנה מאוד. יצאנו במוריס מיני מיינור הקטנה לחורשות הסודיות שרק אבא ידע אליהן, שם קיבלנו סלים וסכין חדה, כל פעם את אותן ההוראות כיצד למצוא את הפטריות וכמובן איך נכון לחתוך אותן.
המיכסה הייתה בערך סל פטריות לכל אחד. היה מאוד מהנה ללקט את הפטריות ביער הרטוב, הספוג בריחות הגשם ומחטי האורן הלחים.
החובה הפחות משמחת הייתה התהליך של ניקוי הפטריות, הכל נעשה על גבי עיתונים ישנים, כי כידוע הפטריות מלכלכות מאוד. יש לקלף בעדינות את הקליפה העליונה המגנה על הכובע, להוריד את הספוג מהחלק התחתון של הכובע וגם לנקות את הרגל של הפטרייה,
לסיום חותכים את מה שנשאר לחתיכות וזורקים לסיר המרכזי.
מבשלים את כל הכמות ללא תוספת מים בסיר ולאחר זמן מה , הפטריות מוציאות המון נוזלים, אותם מסננים, ונשארים עם בערך עשרים אחוז פטריות ריחניות המוכנות להצטרף למאכלי פטריות משובחים.
ומה נעשה עם הפטריות שהבאנו מהיער ?
הגרסה המועדפת עלי לאכילתן הייתה בתוך מרק, לאחר ניקוי יסודי של הפטריות, עם בצל מטוגן ותבלינים טעימים. מרק סמיך עם המון חום וארומה שמימית.
במשפחתי הייתה אלטרנטיבה טובה גם החביתה, אך לא סתם חביתה, אלא חביתה רומנטית ומושקעת, חביתה מפוארת ומשובצת פטריות ריחניות , כזו שהביאה אל המטבח ניחוחות יער טחוב. חביתה מיוחדת של שבת שלאחרי הטיול ביער המכושף, שם קטפנו את האורניות.
הגרסה החביבה על אמא, הייתה זו עם תפוחי האדמה. מאכל איכרים נוסטלגי , אותו הביאה מבית הוריה בצ’כיה. התבשיל כולל תפוחי אדמה מבושלים, את תפוחי האדמה היו חותכים לקוביות ומקפצים על המחבת עם הרבה בצל מטוגן ואז היו מוסיפים מיני נקניקים או נקניקיות וכמות משביעה של ביצים. זה היה מעדן שהצליח לתקן לי את החביתה ולהפכה לשווה הרבה הרבה יותר.
נסו את המתכון ותהנו עם ניחוחות ואוירה של יערות לחים וריחניים.
ומה היא הגרסה המיוחדת שלכם ?